מסיבה אש

%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a1%d7%a7%d7%a1-%d7%96%d7%99%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99

" פה זה המסיבה?" הוא נכנס מתרגש לחדר השינה.

"כן, רק תינעל את הדלת" אני אומרת לו ומקצרת בשאיפה ארוכה את הסיגריה הדולקת, כוסות יין על אדן החלון, הוא מחבק אותי מאחורה.

"תביא שכטה" הוא יונק מהסיגריה ואנחנו לוגמים את הקירבה. לעשן מהחלון בחדר השינה זאת תזכורת מימי רווקות יקרים, כשעוד עישנו במיטה על סדינים סתורים, כשהדלת לחדר שינה עוד לא הייתה צריכה מנעול.

יום אחד אני אחזור לעשן במיטה! אשכב עם סיגריה ארוכה וכוס יין, אני רק מקווה שזה יקרה בקרוב, כדי שאראה כמו ונוס של בוטיצ'לי, ולא כמו צעקה של מונק;

מהר מאוד המסיבה הופכת ללוהטת.  החדר, הסיגריות והדלת לא קיימים עכשיו, אני אישה בלי גיל ותפקיד, אש של תשוקה בולעת הכול, אני כמעט נשרפת.

רעש חזק של דפיקות בדלת מכבות את הלהבות במי זרנוק קפואים, אני פותחת למינימום, מוציאה רק את הראש,כי אני לובשת פיח ושיער סתור בלבד.

שני שוטרים, במדי פיג'מה, אחד 150 סנטים, השני 97.  הראשון ממין נקבה הגיעה עם מזרון אורחים ושמיכה.

"אנחנו פוחדים מהחושך" אומרת השוטרת

"חושך" חוזר אחריה הנמוך,עיניים ענקיות מלאות תחינה מסתכלותאלי מלמטה.

"מה נזכרתם לפחד עכשיו באמצע הלילה? לכו לישון!" אני מתעקשת לדבר שטויות דרך הפתח;

"אנחנו פוחדים משריפה" אומרת השוטרת בפרצוף הכי מתחנן שיש לה בארסנל.

"שריפה" חוזר אחריה הנמוך כמו הד.

אני חושבת איך למזער את נזקיהחדשותוגם איך להעלים כליל את הפולשים. השוטרים מרגישים את החוסר נחישות שלי ובאותו רגע מתפרצים פנימה. האורגזמה שלי בורחת החוצה בצרחות, היא לא יכולה לשאת את מראה השוטר הנמוך עולה בביטחון על המיטה,  בזמן שהשותפה שלו פורשת לעצמה מיטה באמצעמסיבה פרטית.

"מה? ! זה לא פיר!  למה הם פה?" נשמע קולה של מפקדת התחנה, היא עומדת בפתח הדלת, גם היא מופיעה עם מזרון ושמיכה ובלי לקבל תשובה נזרקת על ריבוע פנוי אחרון שעוד נישאר על רחבת  הריקודים.

"טוב, אני מבין שהמסיבה צריכה לעבור מקום" הוא אומר ומהדק את שמיכה סביבו.

"כן, אם היא לא תעבור מקום היא תדחה שוב".  ברור לי שהמסיבה חייבת להמשך;

האורגזמה שלי מחכה בחוץ, יושבת על הספה בביריות,היא מעשנת סיגריות ארוכות ומנענעת בחוסר סבלנות את הרגל.

אנחנו שוכבים בשורה דוממת; משני צידי המיטה מזרוני המשמר ושתול אחד מחייך בינינו. זוג החוגגים העליז שהיה פה קודם איננו, הוא פינה מקום לשני הורים שמחכים בדריכות לשמוע נשימות סדירות.

"אימא אני רוצה יד", אומרת זאת מימין ואני מורידה את יד ימין כדי לתפוש את האצבעות הקטנות;

"גם אני" דורש זה שבינינו,ומגשש בידיו , הוא מקבל את יד שמאל שלי ויד ימין של אביו;

"אבא גם אני רוצה יד" אומרת אחרונה בשורה;

אנחנו שני רקדני מסיבות שוכבים בלי לזוז, עוקבים אחרי המצמוץ הסדיר של עיניים פקוחות, מחכים שיירדמו על המשמר.  בינתיים הזרוע שלי נרדמה חזק, הסתובבתי על הצד, הכתף כואבת בתנוחה משונה, אני מרימה ברך, מחפשת תנוחה נוחה, אבל האצבעות הקטנות בכל יד מסרבות לשחרר, הרקדן השני עם הגב אלי, מרפק מסובב בתנועה לא טבעית, הרגל שלו קרובה לחזה, ידיו מורמת, הוא גם מחזיק יד בכל יד.

"מסיבה כבר לא תהיה פה"  הוא גונח בכאב.

"לפחות נרדם בתנוחה של צעד תימני" אני עונה תוך כדי פיהוק.

 

 

מודעות פרסומת

  2 comments for “מסיבה אש

  1. חנה ויזר
    2 בדצמבר 2016 ב- 6:54

    נהדר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: