לפחלץ את האקס

%d7%a1%d7%a7%d7%a1-%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%a7-%d7%a6%d7%91%d7%a2-%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%a4%d7%94

" האקס נתן לנו בית קיץ לשלושה ימים "  אני מכריזה בליווי של צליל הריצ'רץ' שנסגר על המזוודה האחרונה.

" האקס ההוא? " שואל הצבר ומתכוון למיתולוגי

"כן, חצי שעה ממוסקבה, ארמון ביער, שכונה סגורה של 10 בתים, שמירה, חימום ופטריות ישר מהאדמה, שלושה לילות. אני, אתה, הילדים והטבע הרוסי בכל הדרו." אני דוחסת את עצמי באלימות לג'ינס שבשבילו רעבתי מהרגע שהזמנו את הכרטיסים.

האקס הזה הוא שאחראי לכל הפעמים הראשונות, האקס הזה שבר לי את הלב והצטער על זה שנים; הוא לא חשב שאתקן איתו כל כך רחוק, עם גבר שכותב הפוך, עם גבר שאחזור איתו לכאן, רק לרפרוף קצר על שורשים וזיכרונות ילדות.

לצבר לא אכפת, הוא מתרווח במושב האחורי מעור חיה לבן, בטוח בעצמו ומסוקרן, מניח את ידיו השריריות על הילדות, אותן אני ילדתי. נוסעים מחוץ לעיר, הבניינים הופכים עצים, שדות גוברים לאט על הכבישים. אני יושבת מלפנים, צוחקת כמו צבועה מכול בדיחה טיפשית שאקס מתוח משחרר. ריסים מרפרפים כמו פעם ואצבע שובבה, היא משחקתשוב עם השיער המסורק בקפדנות לא אופיינית, אני מגניבה מבטים על הבחור שפעם אהבתי ומחשבת זוויות מחשוף, עיניו של צבר צוחקות, הוא לא מכיר אותי טיפשה, פלרטטנית כמו זנב שועל מרוט, עכשיו אני אישה שצבר לא פגש, כי לידו כל תכסיסיי הנשיים הפכו עלבון לחכמתו;  אז לא שיחקתי – לא היה צריך. עכשיו מתוך הרגל או קוד ישן אני אישה טיפשה באוטו יוקרתי ,שמשחקת בליבו של אקס.

האקס פותח את השער עם השלט, שומר לבוש מדיםמצדיע ומשפיל מבט, הרכב מנווט בין מגרשי הטניס, בתי ענק ונחלים קטנים. מאחורי חומה מתנדנדים עצים, ירוק כהה, דחוס, מוכר, עצי ליבנה שורטים את כל הנוף פסי שחור ולבן. ריח של ילדות, של יער ועלים נושרים; אוויר שקוף קריר מרפא געגועים. אני נושמת, הצבר מחייך אלי. האקס מובך, מחנה בחניה של בית ענק, נותן לי צרור של מפתחות, לוחץ לו את היד,נושק לי על הלחי בהיסוס ומגמגם שלום עצוב ועגמומי, נמלט מהר, רחוק מכל מה ששלי.

פתחתי את הדלת הכבדה. הבית ענק, אנחנו לא זזים.דממה.  ראשי חיות מחוברות לקיר חתמו שפתם של ילדיי, פרווה של דוב עם ראש פוחלץ שרועה על רצפה של הסלון, חיוך שלו קפוא חושף שיניים, ספות ענק מרופדות קטיפה; מטבח מעץ כבד ומול האח ווילון בהיר יורד על החלון הפנורמי.

"זה אמיתי?" שואלת הגדולה בקול רועד;

"הכול מפלסטיק, יקירה" אני עונה שקרים; הצבר מפרק קניות, צוחק על מופע הפלירטוט הזנותי ברכב המרופד בחיות. הגדולה רוקדת עם משקה ביד, היוגורט הדליל ניתז על הווילון לבן, כתמי וורוד של צבע מאכל נוזלים, כמו שבושה נוזלת על פני.

"אני חייבת לכבס את זה מהר" אני צורחת נחושה, עולה על השולחן, המנגנון הזה מורכב ועדכני שנות אור מהתריסים שלנו בקיבוץ. עם גב כואב וסיר ענק מלא סבון נוזלי ומים, אני עולה וגם יורדת לכל אורכו של הווילון.הצבר מעביר סירים עם מים צלולים; עובדים כצוות;                               בסוף אני נובחת כלל ברזל:"לא לגעת יותר בכלום !!!" מילים כמו הד נופלותבחלל הריק, הילדות שלי כבר התפזרו כמו כדורי חורבן, הבת  בודקת את טיב שיניו של דוב חייכן, ואז עם נעליים על ספת הפאר, עושה בדיקת עיניים פולשנית לראש חזיר שעל הקיר. הגדולה צוהלת מלמעלה.                       אני עולה שתיים שתיים במדרגות עם מעקה ידי אמן; ג'קוזי מעוגל, בגדים שלה זרוקים, המים חומים והיא נמרחת להבבוץ, איך לא? של ים המלח. "תצאי!" אני צועקת בטרוף. היא בלי לחשוב, לוקחת מגבות צחורות ומנקה את כל הבוץ מגופה הנערי;                                                                      "זה לא באמת קורה עכשיו…"  עוד רגע אתעורר וצבר ינשק אותי עם ריח של קפה על השפתיים. אבל זה לא חלום, והצבר לידי, מפשיל זרועות, גורף את הרצפה.

אני בונה חומת תיקים סביב ילדותיי, יושבות צפוף.  את כל אחת מהן מסמרתי בעזרת מסך, קטנה עם טאבלט וגדולה עם פלאפון שלי. קרצפנו את הכול, זרקנו את המגבות המפלילות בפח בחוץ, העלמנו שלוליות מתחת לווילון;אני דחפתי את העין של החזיר שנתלשה, עמוק לתוך הכיס של ג'ינס צמוד,המוכתם מעבודות הניקיון.  חם, כל האיפור נמרח, שיער אסוף בקוקו רשלני, עכשיו תכשיט של חרוזי זיעה תלוי עמוק על המחשוף. הצבר עם גרביים רטובות, שיער סתור, הבזק תשוקה מוכר ושנינובחישובים של זמן מסך, רצפת פרקט בגב, גניחות וצחוק.

חיכינו למונית בחוץ.  זה סוף חופשה נוסטלגית !    סופם של מחשבות על מה היה קורה אם הלב אז לא היה נשבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: