חודש: פברואר 2017

39 קונסרבים

39 קונסרבים עוד שבעה ימים.  כמו בכל שנה, ב – 26  לפברואר, יתחלף המספר;               השנה זו עוד קידומת סבירה – 39. בשנה הבאה זה יהיה רציני, המספרים יתחילו ב- 40. אני בודקת במראה את חוטי הזמן הלבנים השזורים בשערי; אין הרבה, ספרתי 8; מסביב לעיניים חיצים דקים של ניסיון…

דרך הילדים שלנו

דרך הילדים שלנו המילים שלה, שנאמרו בקול צרוד, נמוך, מהדהדות שנים בתוך ראשי. "דרך הילדים שלנו אנחנו מתקנים את הילדות של עצמנו"  היא אמרה ושאפה עשן; כבר 12 שנה אני לא יושבת מולה בחדר טיפולים. 12 שנה אני לא נושמת את עשן הסיגריות הסמיך שהייתה משחררת משפתיה המקושטות בחריצים של זמן. מטפלת אגדית שלי, היא…

לחיי הגרבילים

"גרבילים זה עדיף" הוא מחליט "למי? לאוגרים? מה קרה למשחקי קופסא? לאופניים עם סרטים? הוא בן שלוש, לעזאזל, אתה שוכח איך החלפנו בזריזות גוויית אוגר אפור בחי אחד נראה בדיוק כמוהו, איפה נימצא גרבילים ספֵּאר אם אלה יתפגרו? הבכי, לב שבור, קברנו כבר מספיק חיות שלא שרדו בג'ונגל של ביתנו." "בסדר" הוא חותך ומתייצב בדיוק…

הלוחש לִּכיסָנים

הלוחש לִּכיסָנים "הגוף שלך מטריף אותי" הוא לוחש, ושולח זרועות תמנון מנוסות. אלוהים!  מה הייתי נותנת בשביל פעם אחת לראות את עצמי בעיניים שלו, כמעט 17 שנה הוא מסתכל עלי, אותו רעב, אותו טרוף שלא כָּבָה, הוא רואה שלמות ,ואני כרגיל… "הגוף שלי זה 95 קילו כִּיסָנים שנדבקו באקראי, יצרו צורה של בצק דביק חסר…