לחיי הגרבילים

%d7%92%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%a0

"גרבילים זה עדיף" הוא מחליט

"למי? לאוגרים? מה קרה למשחקי קופסא? לאופניים עם סרטים? הוא בן שלוש, לעזאזל, אתה שוכח איך החלפנו בזריזות גוויית אוגר אפור בחי אחד נראה בדיוק כמוהו, איפה נימצא גרבילים ספֵּאר אם אלה יתפגרו? הבכי, לב שבור, קברנו כבר מספיק חיות שלא שרדו בג'ונגל של ביתנו."

"בסדר" הוא חותך ומתייצב בדיוק בתאריך של יום ההולדת לקטן עם כלוב גרבילים מקולל.

שמחה ובלונים, ושתי חולדות עם המכחול בקצה הזנב רצות על יד קטנה ושמנמנה.

עובר שבוע של רשרוש לילי בעיתונים וריח הגרבילים ממלא את חדרי שינה של ילדי מאושרים. כבר שלג בחרמון, לילות גליל קרים, שוב אש רוקדת בתנור של בית חלומותיי. ביום הבית עומד קפוא ורק גרבילים שובבים שומרים על הקירות.

היום שני עצמאים חזרו מוקדם; זורקים תיקים, גזעים שסחבו מהחניה, דממה זרה וחשודה שוררת מסביב, השקט כאן צורח כמו להקת עורבים שחורים;

"הגרבילים הזדכו על הציוד, שוכבים שם על הגב מאובנים והרגליים בתנוחת אימה מקופלות, פשוט קפאו שניהם מקור" אומר הגבר ולוקח אחריות: "אני אזרוק אותם לפח."

"אין לנו זמן, צלצל לאיש מהחנות, אם יש לו ספֵּאר ניסע לקנות. אני רק מקווה שאתה מעריך את זה שאני לא עומדת פה עם מגפון כדי לצעוק את ה"אמרתי לך" המתוק.

הגבר שם את הגופות בעיתונות של יום שישי; עם טלפון צמוד לאוזן הוא פותח את הדלת, הכפור ניכנס, מסע ההלוויה יוצא. אני טורקת את הדלת אחריו.  תוך דקה אותו אדם שפוף פורץ הביתה עם חיוך, פותח   דף  מודפס של תכריכי  גרבילים, משכיב אותם בזרם חם של מפזר החום.

"ההוא מהחנות, את לא מאמינה, קרה לו גם  בדיוק אותו דבר, והוא האידיוט זרק את הגופות לקומפוסט, בחום של קומפוסט הם הפשירו וגם התרבו לגדוד שלם, שלנו הם הנצרים של השורדים, תיראי הם שוב חיים !" מול  עיני קורה פלא ה בריאה או מעשה קסמים של  הפיות שומרות על ילדינו, בסוף הגרבילים קמו לתחייה.

וכך הילדים מצאו אותנו, עם עיניים נוצצות מהתרגשות, רוכנים על זוג  גרבילים  מופשרים.

"בסוף אני אמות מהתקף לב! שיהיה ברור שמעכשיו רק מתנות עם פתק החלפה!"

"מה את דואגת, אהובה, אפשר למות חופשי, כל עוד המפזר חום עובד כולנו בטוחים !"

 

  4 comments for “לחיי הגרבילים

  1. מאיה
    8 בפברואר 2017 ב- 15:05

    אלופת הצחוק

    אהבתי

  2. אילת בליט (דגן)
    11 בפברואר 2017 ב- 18:33

    איזו כתיבה מדהימה!!
    מצחיקה, מרתקת, דימויים מדהימים, ומשדרת כל כך הרבה אמפתיה מתוך המכלול! אני ממש מקוה שהרבה אנשים זוכים להנות ממה שאת כותבת.
    אילת (בת של חיה וג'ינג'י ואחות של זהרה…)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: