סיפור מהתחת או אין לי ארץ אחרת

אמא תולעת ובן תולעת מציצים מהחור של התחת;

הבן תולעת מסתכל החוצה בעיניים בורקות:

" אימא העולם יפה כל כך. שמש, השמיים כחולים, ריח טוב."

" נכון, בן." עונה אימא תולעת ולוקחת שאיפה של אויר נקי לריאות.

" אז למה אנחנו חיים בתחת? " שואל הבן,

" כי זאת המולדת שלנו, ילד." עונה לו אימו.

 

אבא צצקין סיפר לי את הבדיחה האנטי-סובייטית הזאת כשעוד לא ידעתי שיש

מקום אחר חוץ מהתחת שבו נולדתי.

שנים הסיפור הזה לא הניח לי עד שבשנת  1997  ניפנפתי לאימא ואבא תולעת,

שעמדו בפתח החור של התחת וטסתי משם לישראל, כדי שהילדים שלי לעולם

לא ישאלו אותי למה אנחנו חיים במקום חשוך ומסריח.

עשיתי הכל נכון.

הקמתי משפחה עם צבר, ילדתי שלושה ילדים ולקחתי אותם לגדול בנוף הכי יפה

בעולם.

הבעיה היא שבשנים האחרונות  מתחיל להיות גם פה חשוך ומסריח,

רק שהפעם אין לי ארץ אחרת.